| פרק 15 - אריה שרוןאריה שרון היה כוורן בקיבוץ גן שמואל ב-1921. הוא התפעל מאוד מהאדריכלות הדבורית בחלת הדבש שלהם. לצד מקצועו ככוורן, שרון הופך לאדריכל. הוא למד בגרמניה והתחנך מקצועית על ברכי הבאהואס. האדריכל חוזר ארצה בתחילת שנות ה-30. ב-1948 עם הקמת המדינה הוא מקבל ממשלת ישראל מנדט רחב; לתכנן את בניית הארץ |
|
| פרק 14 - לוי אשכולרהוא התמודד עם מלחמת המוריש ביורש (בן גוריון), הביא רוח חדשה, נינוחה יותר ופחות מגוייסת ותרבות שלטון שאנחנו יכולים רק להתגעגע. התוכנית תתמקד בתיפקודו של אשכול בין שני מצעדים של יום העצמאות, מצעד קטן ומצומצם ב-67 ומצעד הניצחון ורב העוצמה ב-68. |
|
| פרק 13 - דוד בן הרושדוד בן הרוש רצה בסך הכל לנהל את בית הקפה שלו בואדי סאליב. אבל המצוקה זעקה מהשולחנות. משכורות רעב, חיילים שגרים בחדר מדרגות. הארץ הייתה בתנופת פיתוח של אחרי מבצע קדש, אבל ואדי סאליב נשאר מאחור. דווקא בוועידת מפא"י נולדה מנהיגותו של בן הרוש, בין כל הויצ'ים והברקוביצ'ים, נולד מנהיג מזן אחר. |
|
| פרק 12 - שייקה אופירמודי בר און עובר על תחנות בחייו של שייקה אופיר בקולנוע ובהומור. מהילדות בירושלים דרך "תעלת בלאומילך" ועד "השוטר אזולאי". הוא עושה זאת בעזרתו של אפרים קישון שכתב וביים את השוטר אזולאי ותעלת בלאומילך. כמו כן מתראיין בתכנית יוסי בנאי. |
|
| פרק 11 - אמיל חביבימודי בראון בעקבות הסופר, חבר הכנסת וזוכה פרס ישראל לספרות, אמיל חביבי. חביבי, ש"האופסימיסט" היה הרומן שהעניק לו את פרסומו הגדול, היה חבר כנסת מטעם המפלגה הקומוניסטית טרם קום המדינה וגם לאחר הקמתה. מודי בראון חוזר אל חיפה של ימי ילדותו של חביבי, אל הדו קיום, הלהט הפוליטי שלו, הספרות. |
|
| פרק 10 - חייקה גרוסמןבפרק זה נבדוק דרך סיפורה של חייקה גרוסמן, את דרך קליטתם של מנהיגי המחתרת בארץ, את ההתערות, את ההתחברות ואת היחסים עם התנועה, במקרה של "השומר הצעיר". על המפגש, על הארץ, על מנהיגיה ועל החיבור בין העבר, להווה ולעתיד. |
|
| פרק 9 - יצחק שדהמפקד, משורר, איש רוח, אתלט "הזקן", האח הגדול, ממציא הנואנס, הפלמחניק, מודל רוסי-ישראלי לצבר העתידי. נכיר את סיפור חייו המדהים, נתעמק עובדה שפיקד על הפלמ"ח ושהיה אחד האסטרטגים הגדולים, אב רוחני לטובי המפקדים, ביניהם אלון ודיין. דרך הסיפור נבדוק את היחסים המורכבים הקיימים בין החברה שלנו לצבא עד היום. |
|
| פרק 8 - חנה סנשהמשדר יוצא בעקבות חנה סנש קודם לאותה נסיעה גורלית לאירופה. מודי בר און מתמקד בזהותה של הנערה שהיטלטלה בין שתי ארצות מולדת - הונגריה וארץ ישראל, בין שתי שפות, בין שתי תפיסות מנטליות, בין הגרוניות של השם חנה והרכות שבשם אניקו. במותה הייתה לסמל הונגרי וגם לסמל ציוני. אבל מה הייתה בחייה? |
|
| פרק 7 - בן גוריוןהפרק עוקב אחרי דוד בן גוריון וחבר מרעיו בארבעת הימים לפני שהקריא את מגילת העצמאות. מודי בר און יוצא להתחקות אחר שלושה ימים דרמטיים בחיי האיש, שלושה ימים שבהם שיכנע את עצמו בצדקתו, כפה את דעתו על חבריו באופן הדמוקרטי ביותר, והוביל מהלך שבשיאו הוכרזה מדינת ישראל. |
|
| פרק 6 - ברכה צפירהצפירה ובן זוגה לחיים וליצירה, נחום ורדי, פרצו נתיבות בצליל ובמקצב הישראלי ושירתם הייתה לסמל ה"שורשיות", לסמל של זהות מקומית. המשדר מנסה לבחון מה קרה לצליל של צפירה שנמוג פתאום, ומדוע הוא שב אחרי שנות דור בעוצמה שכזו ובהתרסה שכזו. |
|
| פרק 5 - יאיר שטרןאברהם (יאיר) שטרן, השאיר אחריו משנה סגורה החובקת את כתבי המפה הפוליטית ושסמני הימין והשמאל הולכים אחריה עד היום. דרך מעקב אחרי הימים האחרונים בחייו נציג את האידאולוגיה מאחורי ארגוני המחתרת שנלחמו בבריטים. מודי בר און יוצא בעקבות אברהם יאיר שטרן, האיש, החייל והמשורר. |
|
| פרק 4 - הרב קוק ב'המשדר עוסק ב"מסע הרבנים" שנערך בשנת 1913. נתמקד בדמותם של הרבנים אברהם יצחק הכהן קוק - אז רבה הראשי של יפו ואחד האבות המייסדים של זרם הציונות הדתית, והרב יוסף חיים זונפלד - המנהיג הגדול של העדה החרדית. למסעו של מודי בר און מצטרף העיתונאי דב אלבוים. |
|
| פרק 3 - הרב קוק א'המשדר עוסק ב"מסע הרבנים" שנערך בשנת 1913. נתמקד בדמותם של הרבנים אברהם יצחק הכהן קוק - אז רבה הראשי של יפו ואחד האבות המייסדים של זרם הציונות הדתית, ושל הרב יוסף חיים זוננפלד - המנהיג הגדול של העדה החרדית. למסעו של מודי בר און מצטרף העיתונאי דב אלבוים, נינו של הרב זוננפלד. |
|
| פרק 2 - רחלהתכנית מתמקדת במפגש הראשון של רחל המשוררת עם הארץ ובחיבור שלה עם אנשי העליה השנייה. מבורגנית ברוסיה לפועלת חקלאית - אלמנטים שיהיו הזרז המאוחר יותר לנושאי הכתיבה שלה. באמצעות דמותה של רחל ניתן גם לפגוש דמויות מפתח כמו גורדון, שזר, ברל, כצנלסון, נפתולסקי וחנה מייזל. |
|
| פרק 1 - נפתלי הרץ אימברמודי בר און עוקב אחר מסעו של נפתלי הרץ אימבר בארץ ישראל בשנים 1886-1882 ובודק את יחסיו עם הלורד אוליפנד ועם אשתו אליס. נבחן איפה כתב הרץ אימבר את התקווה' ובאיזה מידה השיר הזה משרת אותנו כהמנון. דרך דמותו השנוייה במחלוקת ננסה להבין את התקופה, ולבדוק אם עוד לא אבדה תקוותנו. |
|