עמוד האש   - הסדרה במלואה

פרק יט: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת ישראל" 1948
עם הסרת המצור על ירושלים מתהפך גלגל המלחמה לטובת היהודים, אבל ארצות הברית ממשיכה במאמציה לסכל את תכנית החלוקה ומפעילה לחצים על היהודים שלא להכריז על עצמאות. דוד בן־גוריון אינו נכנע ללחצים, וביום ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הוא מכריז על "הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל - היא מדינת ישראל!" בעולם נשמעים קולות נגד הקמת המדינה.

פרק יח: מגש הכסף 1948-1947
ערביי ארץ־ישראל פותחים במעשי איבה כדי לסכל בכוח את הקמת המדינה היהודית ומצליחים לשים מצור על ירושלים. משרד החוץ האמריקני, המתרשם כי היהודים אינם מסוגלים לשלוט במצב, מציע לבטל את תכנית החלוקה ובמקום זאת להעמיד את הארץ תחת נאמנות האו"ם. בן־גוריון מחליט לעבור ממגננה להתקפה, כדי להסיר את המצור מעל ירושלים.

פרק יז: משפט האומות 1947
האם תקום מדינה ליהודים בארץ־ישראל? ועדת חקירה מטעם האו"ם מגיעה לארץ, ובעת עבודתה מופיעה בנמל חיפה האנייה "אקסודוס", המסעירה את דעת הקהל העולמית. המלצת הוועדה בדבר חלוקת הארץ נתמכת, באופן יוצא מן הכלל, הן על ידי ארצות הברית והן על ידי ברית המועצות. בכ"ט בנובמבר 1947 מחליטה עצרת האו"ם על הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית. ביישוב היהודי בארץ־ישראל שִׂמחה ללא גבול.

פרק טז: המאבק 1947-1946
פעולותיה של תנועת המרי מגיעות לשיאן ב"ליל הגשרים", אך שיתוף הפעולה בין ההגנה לבין האצ"ל והלח"י בא אל קצו אחרי אסון הפיגוע במלון המלך דוד בירושלים. האצ"ל והלח"י שבים לפעולות טרור, ההגנה מתמקדת בפעולות ההתיישבות וההעפלה. הבריטים מעבירים את שאלת ארץ־ישראל להכרעת האו"ם.

פרק טו: המאה אלף 1946-1945
הניצחון על גרמניה הנאצית אינו שם קץ לסבלות היהודים. ניצולי מחנות הריכוז השבים לבתיהם בפולין נתקלים שם באיבה ובמעשי אלימות. התכחשותה של בריטניה להבטחותיה לפתוח את הארץ לעלייה ולהתיישבות גורמת לשיתוף פעולה בין ההגנה, האצ"ל והלח"י, במסגרת "תנועת המרי העברי".

פרק יד: בעל הברית הנשכח 1945-1943
השמדת היהודים נמשכת, תכניות להצלת יהודים אינן מתממשות. צנחנים יוצאים מן הארץ לאירופה הכבושה - מעטים ובאיחור, ובארץ מכריז האצ"ל על "מרד" נגד השלטון הבריטי.

פרק יג: שואה וגבורה 1943-1942
בסטלינגרד ובאל־עלמין מתהפך גלגל המלחמה לרעת הגרמנים, אך הדבר אינו מונע את הגברת הקצב של השמדת היהודים. ב־19 באפריל 1943, ערב חג הפסח, פורץ מרד גטו ורשה.

פרק יב: הפתרון הסופי 1943-1942
תכנית "הפתרון הסופי" - שם הצופן להשמדת יהודי אירופה - מתחילה עם פלישת הגרמנים לברית המועצות. הידיעות על ההשמדה מתקבלות בארץ באי־אמון. רק אחרי בלימת הגרמנים באל־עלמין, עם חלוף הסכנה ליישוב היהודי בארץ־ישראל, נוכח העולם לדעת כי באירופה מתרחשת שואה.

פרק יא: חיילים ללא דגל 1941-1939
27,000 יהודים ארץ־ישראלים מתנדבים לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, אבל תביעתם להילחם על דגלם נדחית בשל חששה של ממשלת המנדט מפני מרד ערבי פרו־נאצי. עם התקדמות הגרמנים בצפון אפריקה נשקפת סכנה חמורה ליישוב היהודי בארץ־ישראל.

פרק י: מלכודת 1939-1938
רדיפת יהודי גרמניה מגיעה לשיאה ב"ליל הבדולח". בימים ובאוקיינוסים מפליגים פליטים יהודים שאינם מורשים לרדת בשום נמל. בריטניה מפרסמת את "הספר הלבן" שבו היא מתכחשת, למעשה, להצהרת בלפור, וברייכסטאג מאיים היטלר בפעם הראשונה בהשמדת היהודים.

פרק ט: מי מפחד ממדינה יהודית 1938-1937
עם חידוש המרד הערבי (מאורעות תרצ"ז-תרצ"ח) חוזרת בה ממשלת בריטניה מן התכנית לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה יהודית. היטלר מספח את אוסטריה ומצווה לגרש את כל יהודיה, אך שערי כל ארצות העולם, ובכללן ארץ־ישראל, ננעלים לפני פליטים יהודים. באותו זמן מתעצם כוחו הצבאי של היישוב היהודי בארץ, השרוי בעיצומה של תנופת התיישבות חסרת תקדים.

פרק ח: מאורעות ומרד 1936
בשנת 1936 מכריזים הערבים על שביתה כללית ופותחים בהתקפות רצחניות על יהודים. אלה מאורעות תרצ"ו (או המרד הערבי, 1936). אך בניגוד לכוונת הערבים, המאורעות רק מסייעים לחיזוקו של היישוב היהודי. בריטניה משגרת לארץ ועדה מלכותית, והוועדה ממליצה על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ערבית ויהודית.

פרק ז: חשרת הסופה 1935-1933
נבואות הציונות בדבר עתיד יהודי אירופה מתחילות להתגשם עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. המדינות הדמוקרטיות במערב נועלות את שעריהן לפני פליטים מגרמניה ומפולין, ואלה המצליחים להגיע לארץ־ישראל מכפילים ואף משלשים בתוך 4 שנים את האוכלוסייה היהודית בארץ: מ־120,000 ל־400,000. הארץ משגשגת, ותל־אביב הופכת מעיירה קטנה לעיר.

פרק ו: פרשת הדרכים 1933-1929
עם התחזקות התנועה הלאומית הערבית, בהנהגת המופתי, מבקשת ממשלת בריטניה לסגת מהתחייבויותיה ליהודים. הציבור בארץ נחלק ביחסו לשאלה הערבית: "ברית שלום" ממליצה על מדינה דו־לאומית, וממול - ז'בוטינסקי תובע מדיניות של "קיר ברזל". המשבר הכלכלי העולמי ועליית הנאצים בגרמניה מבשרים רעות.

פרק ה: המקום השקט ביותר במזרח התיכון שנות ה־20
בשנת 1924 מחוקק הקונגרס האמריקני את "חוק המכסות", ששם קץ להגירה ההמונית לארצות הברית. ארץ־ישראל, שהייתה עד כה יעד לחלוצים אידאליסטים בלבד, משמשת מכאן ואילך מקלט לפליטים הנמלטים מרדיפות אנטישמיות. שמונה שנים של שקט יחסי מסתיימות בגל של התנפלויות ערבים על יישובים עבריים בארץ־ישראל. אלה היו מאורעות תרפ"ט.

פרק ד: העמק הוא החלום שנות ה־20
בראשית שנות ה־20 הייתה הארץ מחוז חפצם של חלוצים בעלי חלומות. הם סללו כבישים, ייבשו ביצות, הקימו קיבוצים ומושבים. מטרתם הייתה להקים בארץ חברת מופת שאין בה עשירים ועניים, חברה שהכול בה מתפרנסים מפרי עמלם.

פרק ג: עם ישראל אייכה? שנות ה־20
מדוע לא ניצלו היהודים את שעת הכושר שנפתחה לפניהם עם ראשית המנדט ולא עלו בהמוניהם לארץ־ישראל? מדוע לא הספיקו להקים את מדינת ישראל בטרם התחוללה השואה? מה פשר קריאתו המפורסמת של ד"ר וייצמן "עם ישראל אייכה"?

פרק ב: הערבים מתעוררים 1920-1918
בריטניה מעמידה את האמיר פייסל בראש ממשל עצמאי למחצה בסוריה ובעבר הירדן. כאשר מתברר לערביי ארץ־ישראל כי ארץ־ישראל איננה מובטחת להם על פי הצהרת בלפור, הם מתעוררים לפעולה פוליטית, בהרגישם כי פלסטין היא "סוריה הדרומית".

פרק א: היעד ירושלים 1917-1896
תאודור הרצל, מייסד ההסתדרות הציונית, לא הצליח בימי חייו לקבל תמיכה מעצמתית. רק כעבור שני עשורים מעניקה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור, הקוראת להקמת "בית לאומי ליהודים בארץ־ישראל".